רש"י
אחת דיבר אלהים, שתים זו שמעתי (תהלים סב יב). מקרא אחד יוצא לכמה טעמים, וסוף דבר אין לך מקרא יוצא מידי פשוטו ומשמעו. ואף על פי שדיברו הנביאים דבריהם בדוגמא, צריך ליישב הדוגמא על אופניה ועל סדרה, כמו שהמקראות סדורים זה אחר זה.
תורה תמימה
שיר השירים. תני, אמר ר' עקיבא, אין כל העולם כדאי כיום שנתן בו שיר השירים לישראל, לפי שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים אובילקוט הגירסא שכל השירים קודש, והגירסא ההיא יותר מכוונת לענין, ביחס הלשון שיר השירים. ובטעם מעלת הקדושה היתירה שבשה"ש על יתר השירים, כמו שירות משה (פ' בשלח והאזינו), ושירת דוד, י"ל משום דאותן השירות אף כי יש בהן גם רמזים וסודות, אך עכ"פ אפשר לכלכל ענינן גם בפשטות גמורה עפ"י חיצוניותן, משא"כ שה"ש חלילה להבין הדברים כמו שהן בפשטותן וחיצוניותן, דברי אהבים, ולכן בדין הוא שיהיה קודש קדשים, אחרי כי כולו סוד קודש ונעלה.
וגם י"ל עפ"י מ"ש במדרש [מובא בדרשה הסמוכה], לפי שבכל השירים או הקב"ה מקלס לישראל או ישראל מקלסין אותו, שירת משה הוא אומר זה אלי וגו' ובשירה אחרת הוא מקלס להם ירכיבהו וגו', ברם הכא הוא מקלס לישראל כו', וישראל מקלסין לו וכו', ולכן אמר כאן, לפי שכל השירים [שמכלכלים רק קלוס מצד אחד] קודש, ושיר השירים [ששני קלוסים משני הצדדים באו בו] קודש קדשים, כלומר קדושה מוכפלת. ובא המבטא "קדש קדשים" בלשון המדרש כהוראתו בכה"ק, להפליג את הקדושה ולהאדירה. וע"ע לקמן אות ד' ואות י'. [ידים פ"ג מ"ה].
וגם י"ל עפ"י מ"ש במדרש [מובא בדרשה הסמוכה], לפי שבכל השירים או הקב"ה מקלס לישראל או ישראל מקלסין אותו, שירת משה הוא אומר זה אלי וגו' ובשירה אחרת הוא מקלס להם ירכיבהו וגו', ברם הכא הוא מקלס לישראל כו', וישראל מקלסין לו וכו', ולכן אמר כאן, לפי שכל השירים [שמכלכלים רק קלוס מצד אחד] קודש, ושיר השירים [ששני קלוסים משני הצדדים באו בו] קודש קדשים, כלומר קדושה מוכפלת. ובא המבטא "קדש קדשים" בלשון המדרש כהוראתו בכה"ק, להפליג את הקדושה ולהאדירה. וע"ע לקמן אות ד' ואות י'. [ידים פ"ג מ"ה].
צרור המור
שיר השירים. שיר מעולה על כל השירים לפי שהוא שיר שמשוררים ישראל על הגאולה והעולם הבא: